כולם מדברים על עליית תדר, על שינויים אנרגטים שעוברים על כדור הארץ, על שינוי ממודעות של סבל למודעות של אושר, מעבר למודעות של הלב ממודעות של ראש. וזה מדהים לראות את התוצאות של מה שעובר על כדור הארץ בקליניקה. לאחרונה מגיעות אלי נשים עם כאבים כאלה ואחרים שהמסר של הכאב שלהן מאוד ברור: "גברת את צריכה להיות מורה רוחנית". מסר כ"כ פשוט, קצר, ברור ו… קשה לעיכול.
הנשים שמגיעות אלי, חכמות בטרוף, בעלות חיבור לאינטואיציה חזק מאוד, מפותחות רגשית, רגישות לסביבה, מטפלות בכל מי שנמצא סביבן ויכולות להיות מורות דרך מדהימות. אך מה לעשות שהן חיות בתרבות שמקדשת את החיבור לראש, את האיטליגנציה ואת הידע. לעבור מעבודת ראש, מעבודה לצורך פרנסה, מעבודה שלא אמורה להיות כייפית, מאחריות למשפחה… לעבודה במה שאני אוהבת, כי זה מה שאני רוצה, כי זו האמת שלי… זה מעבר לא פשוט בכלל.
אני שומעת הרבה את המשפטים כמו, אני לא יודעת מספיק, אני לא זוכרת מספיק, אני לא מוכנה עדיין, אם אין לי מה לתת, אולי אני לא בשלה…
חקירת המחשבות האלה מניבה הפתעות שידהימו אתכם באחריות וישנו את כל תפיסתכם את עצמכם ואת העולם. חקירת מחשבות היא פעולה של זיהוי מחשבה או אמונה חוזרת ונשנית בתוך ראשינו הקודח ובתור התחלה הבנה שמחשבה זו היא מחשבה, אמונה נרכשת מגיל מסויים ולא מציאות ברת קיימה. המחשבות שלנו הן תמיד סובייקטיביות, אני לא מספיק… מי אמר? ביחס למי? ביחס למה? מי החליט איפה עובר הגבול? לפי מה קובעים מה חשוב ומה לא? אלו הן מחשבות שיפוטיות שמופנות אלינו ואנחנו במו מוחינו ומחשבותינו תוקעים לעצמינו את החיים. תקיעות בחיים, בזרימת האנרגיה האינסופית, מייצרת כאבים. איזה כאבים? כל סוגי הכאבים כאבי צוואר- מפחד להסתכל לאן שאני רוצה ללכת, כאבי גב עליון- מפחד לשחרר אחריות וריכוזיות ולעשות את מה שאני באמת רוצה, כאבי בית חזה- מפחד לתת מקום לרגשות שלי, מפחד להקשיב פנימה לקול הפנימי שלי, כאבי בטן- מפחד לעכל את המציאות, מה, אני? מורה רוחני? אני יודע יותר מאבא? אני חכם? למרות שלא מבין בפוליטיקה? וכן הלאה.
בטיפול "המתנה שבכאב" אנחנו נטפל בכאב במישור הפיזי למען הקלה מיידית ושיחרור מהכאב ובנוסף ניתן מקום לנשמה שרוצה להתבטא ומעבירה את המסר בצורת כאב, על מנת לגדול מהכאב וגם לרפא את עצמינו באמת. נתחבר לעוצמה פנימית אינסופית ונקשיב ללב, נלך אחרי הלב ונחווה פריצות דרך באושר, בעשייה, במימוש עצמי, במערכות יחסים וכל זה בזכות הכאב…